למה כל המחלות מתחילות באותו מקום? | בריאות טבעית

הגוף כמו בית

דמיינו בית. כל יום נכנסים אליו דברים, וכל יום נוצר בו זבל. כל עוד מוציאים את הזבל החוצה, הבית נקי.

אבל אם מכניסים יותר ממה שמוציאים, הזבל מתחיל להצטבר: בפינות, מתחת למיטה, במחסן. בהתחלה לא רואים. אחרי זמן, הבית מתחיל להריח.

הגוף שלנו עובד אותו דבר.

פסולת (בבריאות הטבעית קוראים לה גם רעלים) היא כל מה שהגוף לא צריך, וצריך להוציא:

ד"ר טילדן, רופא שחקר את הנושא, כתב: לכל המחלות יש שורש אחד, הרעלה עצמית. כלומר, הגוף מרעיל את עצמו בפסולת שלא יצאה.

כל עוד הגוף מוציא יותר ממה שנכנס, אין מחלה. ברגע שהפסולת מתחילה להצטבר, מופיעה מחלה. זה קורה כש:

בהתחלה זה עדין: עייפות, כבדות, ריח רע מהפה, עור עמום, עצירות, כאבי ראש.

עם השנים: מגיעות אבחנות. לחץ דם, סוכר, כבד שומני, מפרקים, עור. וכל אחת מקבלת כדור נפרד, כאילו אין ביניהן קשר.

לגוף יש חמישה "פחי אשפה":

המעיים: הכי חשובים. מוציאים את רוב הפסולת, בצואה. הרמב"ם כתב שעצירות היא שורש המחלות.
הכליות: מסננות את הדם כל הזמן, ומוציאות פסולת בשתן.
העור: מוציא פסולת בזיעה.
הריאות: מוציאות פסולת בנשימה ובליחה.
הכבד: "מנהל הניקיון". הוא אוסף את הפסולת ושולח אותה ליציאות.

הרפואה הרגילה מסתכלת על כל מחלה בנפרד, ומחפשת לה סיבה: חיידק, גן, או איבר שלא עובד. ונותנת תרופה לכל אבחנה.

מכניסים פחות. פחות אוכל מתועש, צבעי מאכל, קפה וסוכר. יותר אוכל טבעי וטרי.
מוודאים שהמעיים עובדים. הולכים לשירותים לפחות פעם ביום, עדיף פעמיים, בקלות ובלי מאמץ.
מזיעים ונושמים עמוק. תנועה שמזיעים בה, ונשימות עמוקות. ככה העור והריאות עובדים.
פחות כימיקלים בבית. פחות אקונומיקה וחומרי ניקוי חזקים, פחות קרמים, ומים מסוננים.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי בלי הרופא המטפל.

רוצים להמשיך ללמוד?

ארבעה מדריכים חינמיים, בשפה פשוטה: סוכרת, לחץ דם, מערכת העיכול וירידה במשקל.

חתך באצבע נסגר לבד, ועצם שבורה מתאחה לבד.

נורה אדומה נדלקת ברכב. אפשר לפרק את הנורה, ואפשר לבדוק את המנוע.

הגוף לא צריך הרבה כדי להיות בריא.