הסימפטום הוא לא האויב שלך. הוא נורת האזהרה | בריאות טבעית

קודם כל, מה זה סימפטום?

סימפטום (או תסמין) הוא מה שמרגישים כשמשהו לא בסדר בגוף: חום, נזלת, שלשול, פריחה, כאב.

רובנו רואים בסימפטום את "המחלה עצמה", ומיד מנסים להעלים אותו.

דמיינו נהג שנדלקת לו ברכב נורה אדומה של שמן. הוא מוציא מברג, מפרק את הנורה, והאור האדום נעלם. השקט חוזר.

אבל המנוע? הוא ממשיך להישחק. הבעיה לא נפתרה. רק הפסקנו לראות אותה.

מצטננים, לוקחים משהו, חוזרים לעבודה. אחרי שבועיים, שוב.
הילד עם חום, מורידים את החום, הוא חוזר לגן, ושוב חולה.
עם השנים הסימפטומים משתנים, אבל לא נעלמים. ונשארת תחושה שהגוף חלש, ו"תמיד חוטף".

לפי הרפואה הרגילה, מחלה היא משהו שתוקף אותנו מבחוץ, כמו חיידק או וירוס (יצורים זעירים), או משהו שקורה בגלל גנטיקה (מה שקיבלנו מההורים).

לכן מורידים חום, עוצרים שלשול, מייבשים נזלת והורגים חיידקים.

לפי הבריאות הטבעית, מחלה לא מגיעה "פתאום". היא תוצאה של פסולת שהצטברה בגוף: שאריות של אוכל לא טוב, עייפות ולחץ, שהגוף לא הספיק להוציא.

מחלה כמו שפעת, חום או שלשול היא ניסיון של הגוף לנקות את הפסולת הזו.

הדרך שבה הפסולת יוצאת נותנת למחלה את השם שלה. יוצאת דרך האף? זו נזלת. דרך המעיים? שלשול. דרך העור? פריחה.
החיידקים הם "צוות הניקיון". בטבע, חיידקים מפרקים דברים מתים, כמו עלים שנשרו. גם בגוף, הם מופיעים איפה שיש מה לפרק.
הגנטיקה קובעת איפה. היא קובעת מה האיבר החלש של כל אחד, ושם הבעיה מופיעה.

כשמשהו מופיע, שואלים קודם. מה עשיתי בימים האחרונים? אכלתי מאוחר? ישנתי מעט? הייתי בלחץ?
נחים. אם אין תיאבון, לא אוכלים. שותים, ישנים, ופותחים חלון לאוויר נקי.
לא ממהרים להשתיק. חום קל או נזלת הם הדרך של הגוף לנקות. נותנים להם לעבוד, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל.
מכניסים פחות פסולת. פחות אוכל מתועש, קפה וסוכר, ויותר ירקות ופירות.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי בלי הרופא המטפל.

רוצים להמשיך ללמוד?

ארבעה מדריכים חינמיים, בשפה פשוטה: סוכרת, לחץ דם, מערכת העיכול וירידה במשקל.

חתך באצבע נסגר לבד, ועצם שבורה מתאחה לבד.

הגוף לא צריך הרבה כדי להיות בריא.

לחץ דם, סוכר, עצירות, פריחה וכאבי מפרקים נראים כמו בעיות שונות.