הגוף שלך יודע לרפא את עצמו. השאלה היא אם נותנים לו

הגוף יודע לרפא את עצמו

כשנחתכים באצבע, אף אחד לא "סוגר" את החתך. הגוף עושה את זה לבד. גם עצם שבורה מתאחה לבד: הרופא רק מיישר אותה ושם גבס, והגוף עושה את העבודה.

לכוח הזה קוראים כוח הריפוי העצמי. כל אחד נולד איתו.

מה קורה בדרך כלל?

רוב האנשים פוגשים את הגוף רק כשמשהו כואב. הולכים לרופא, מקבלים כדור, והכאב נרגע. אחרי זמן מה מופיעה בעיה אחרת, ועוד כדור.

עם השנים מצטברת רשימה של אבחנות ותרופות. ואף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה: למה זה קרה?

והתחושה? שהגוף "בוגד", ושאין שליטה. הרבה אנשים עייפים, נפוחים, כבדים, ולא מרגישים טוב, למרות שהבדיקות "בסדר".

איך הרפואה הרגילה רואה מחלה?

הרפואה הרגילה (נקראת גם רפואה מערבית) רואה במחלה אויב שצריך להילחם בו. היא מחפשת סיבות מבחוץ: גנטיקה, חיידקים, וירוסים.

לכן הטיפול מתמקד בסימן שמרגישים: להוריד את המספר, להשתיק את הכאב, להרוג את החיידק. ובמצבי חירום, הגישה הזו מצילה חיים.

איך הבריאות הטבעית רואה מחלה?

בריאות טבעית היא גישה שאומרת: לגוף יש חוקים, כמו לטבע. כשמכבדים אותם, הגוף בריא. כשמפרים אותם לאורך זמן, הגוף חולה.

• אין מקריות. מי ששותה נפט, נפגע מיד. מי ששותה קולה כל יום, לא נפגע מיד, אבל זה משפיע עליו לאורך שנים.
• המחלה לא "תוקפת" פתאום. היא נבנית לאט, מהרגלים.
• השורש של רוב המחלות: עומס של פסולת. כשהגוף מקבל יותר פסולת ממה שהוא מצליח להוציא, היא מצטברת, ומופיעה מחלה.
• ריפוי אמיתי הוא להסיר את הסיבה, ולא רק להשתיק את הסימן.

הרמב"ם כתב: "לו הנהיג האדם עצמו כמו שינהיג בהמתו אשר ירכב עליה, היה ניצל מחלאים רבים". כלומר: אם היינו שומרים על הגוף כמו ששומרים על סוס, או היום על רכב, היינו בריאים יותר. אף אחד לא שם ברכב שלו דלק לא נכון בכוונה. אבל את הגוף שלנו אנחנו "מתדלקים" לא נכון כל יום.

ארבעה צעדים לשבוע הקרוב

1. שואלים "למה". כשמשהו לא בסדר, שואלים: מה עשיתי בימים האחרונים? מה אכלתי, כמה ישנתי, מה הלחיץ אותי?
2. מוסיפים לפני שמורידים. עוד ירקות ופירות טריים כל יום, ופחות אוכל מתועש.
3. אוכלים רק כשרעבים באמת. לא מהרגל, לא משעמום ולא מלחץ.
4. שינה, שמש ותנועה. ישנים מספיק, יוצאים לשמש וזזים כל יום. זה הבסיס של כל ריפוי.